בשנת 2015 המרכז הבינתחומי ערך הערכה מעצבת עבור מיזם כולאננה, החותר לקידום הלכידות החברתית בישראל. נמצא שחלה עלייה במודעות לאפליה ולאי-שוויון חברתי בקרב משתתפי הפרויקטים, אך למרות זאת לא נצפתה עלייה במוכנות לקחת חלק בפעילות קולקטיבית בעתיד שמטרתה מניעת אפליה. במהלך 2016 מרחבים וצוות של המרכז היישומי לפסיכולוגיה של שינוי חברתי שבמרכז הבינתחומי חברו תחת ההובלה של עמותת רוח טובה להקמת מעבדה לקידום לכידות חברתית. במסגרת המעבדה ללכידות חברתית אחת הסוגיות המרכזיות שנדונה היא קידום המוכנות לקחת חלק בפעילות קולקטיבית. ראשית, ממצאי ההערכה נותחו בראי מודל "Social Identity Model of Collective Action", המפרט את המרכיבים המרכזיים להנעה לפעולה קולקטיבית (Van Zomeren, Postmes, Spears, 2008). על פי המודל, לא די בהעלאת מודעות לאי שוויון על מנת לקדם הנעה לפעולה בקרב משתתפים בפעילות כלשהי, שכן עליהם לתפוס את פעולת השינוי כעשייה שנמצאת בתחום הכוחות והיכולות שלהם ושל הקבוצה אליה הם חשים שייכות. שני ממדים אלה צריכים להשתלב זה בזה על מנת להניע פרטים לפעולה. בתהליך עבודה משותף של צוות המעבדה היישומית, עסקנו באופן שבו ניתן לשמר את רכיבי הפעילות התורמים  להעלאת  מודעות לאי שוויון וחוסר הוגנות, לצד חיזוק של תחושת מסוגלות עצמית וקבוצתית. תוך כדי תהליך ניתן היה לזהות כי לעיתים העלייה במודעות לחוסר הוגנות דווקא גרעה מתחושת המסוגלות, דבר שיש לקחת בחשבון. ממחקרים עולה כי חוויה עצמית של הצלחה מעלה את תחושת המסוגלות, אך אפקט דומה ניתן להשיג גם ע"י חשיפה לחוויה של הצלחה על-ידי אדם אחר החולק קווי דמיון משותפים ואף שכנוע מצד אדם אחר (Schunk & Zimmerman, 2007). לאור זאת, צוות המעבדה היישומית (הכולל נציגים מהמרכז הבינתחומי, ארגון מרחבים וארגון רוח טובה) פיתח מספר מרכיבים בתכנית ההתערבות שנועדו לקדם תחושת מסוגלות עצמית שיוטמעו במיזם החל משנת הפעילות הקרובה.